כשנתן לנו בורא העולם את השבת אמר למשה רבינו עליו השלום, מתנה יקרה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה,ואני נותן אותה לישראל העם הנבחר,בתחילה נאמר על כך בתורה"זכור את יום השבת לקדשו" ואילו בהמשך התורה משנה מלשונה ואומרת "שמור את יום השבת לקדשו" מה הוא הנכון? האם רוצה בורא העולם שנשמור את יום השבת? או שנזכור את יום השבת? ופירשו חכמינו זכרונם לברכה, ששמור וזכור בדיבור אחד נאמרו בקבלת התורה בהר סיני, מה הכוונה? ואפשר לבאר זאת בפירוש נפלא שהוא יכול לשמש כלי מדהים לחינוך ילדינו היקרים, שאם יש לילדים משולחן שבת "זכירה" נחמדה הם נזכרים בריח התבשילים של האמא בייחס החם של האבא אליהם ובחום המשפחתי העוטף אותם ,אז "שמור" – הם נשמרים ונעשים , שהכל תלוי בחווית שולחן השבת.
אני הולך להרבה הרצאות ברחבי הארץ ואני רואה הרבה אנשים שמאד חפצים להתקרב ליהדות, אך יש להם כמין הפרעה ופחד. והסיבה לדבר הוא , שולחן שבת ובית הכנסת. ואני אסביר, הנה באדם ישנם דברים נסתרים שנמצאים בתת מודע ומדי פעם צצים ועולים בסיבות מסוימות. לדוגמא: אם חס ושלום אדם עבר איזה מקרה קשה במקום מסוים, כשהוא יגיע לאותו מקום פתאום יצוצו לו הפחדים… כי כל הזכרונות חקוקות בתת מודע. כך אותו דבר קורה עם אותם אנשים אלו, והעניין הוא שהוריהם החדירו להם את הדת בצורה לא נכונה ומתחו את החבל יותר מדי באופן שזה לא התאים לילד. אם ילד רצה לשיר איזה שיר שלמד בגן שלא קשור לשבת , האבא השתיק אותו למה? כי הוא ראה אצל הסבא שצריך לשיר שירי שבת, והוא בשום פנים ואופן לא יעשה מה שאבא שלו לא עשה או שהילד רצה מעט לשחק עם אחיו בשולחן – ומיד הגיע גערה, ואבא האריך.. גם שלום עליכם ואשת חיל ולשם ייחוד.. בקיצור כמעט חצי שעה הלך עוד לפני הקידוש, לילדים המסכנים כבר נגמרה הסבלנות .
שולחן השבת צריך להתנהל ברוגע ובכיף ובחמימות משפחתית ,ולא בלחץ , אחרת, הילדים לא נהנים והאבא עוד חושב שהוא מחנך אותם ולמעשה הוא עושה בדיוק את ההפך כל מילה שלו מרחיקה אותם. וראיה לדבר שברגע שהיה להם את כח המרידה הם מרדו וברחו.
אותו דבר בבית הכנסת, אותם הורים תמיד אמרו – אל תדבר, אל תשתולל, הילד הרגיש בבית הכנסת כמו בית סוהר , אז מה אתם רוצים? אותם אנשים(הילדים שגדלו) יודעים בדיוק מה זה שבת ומה זה יום כיפור וראש השנה וכד' אבל הבעיה היא שהזכירה שלהם מדברים אלו היא שלילית ,וכשאין את הזכור אין את השמור. ופעמים רבות הורים אלו הם בגדר מחטיאי הרבים, כי בגללם גרמו שהילדים יצאו מחיק הוריהם.
אז עצה טובה – לפחות אנחנו משבת זו ואילך נתחיל שהזכרונות יהיו יפים, כדאי להתייעץ ולשאול חברים איך אצלם הולך בשולחן שבת מה הילדים והמשפחה אוהבים ,לדאוג שתהיה אוירה נעימה ומשפחתית בשולחן השבת, שירה יפה, יחס חם ומלטף לכל אחד ואחת ,ובצורה כזאת כשיש זכור טוב יהיה גם את השמור.כי שבת היא מקור הטוב והברכה